#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שומרי הספיחין היו בחינם או בשכר, ומהיכן היה שכרם ?	"לת""ק דווקא בשכר, שלא יהיה הקרבן משל יחיד. לר' יוסי גם בחינם.<p></p><p dir=""rtl"">ושכרם מתרומת הלשכה.</p>"	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דקיבלו תחילה עצים מן היחידים, וכנגד זה תקנו קרבן עצים, האם א&quot;ש כרבנן דר' יוסי דשומרים ספיחין דווקא בחינם ולא בשכר, שלא יקרב של ציבור משל יחיד ?</p><p dir='rtl'>והא דאשה שעשתה כתונת לבנה כשרה ?</p><p dir='rtl'>ומה הראייה ?	גם כרבנן, דלא פליגי אלא בקרבן גופיה, אבל במכשירין מודו.</p><p dir='rtl'>והראייה מהא דפליגי ת&quot;ק ור' יוסי אם יש קרבן עצים בזה&quot;ז, ומבואר דגם לרבנן יש קרבן עצים.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש יום קרבן עצים גם בזמן שאין בהמ&quot;ק קיים ?</p><p dir='rtl'>ואיזה מעשה הובא בזה ?	לת&quot;ק נוהג, לר' יוסי לא.</p><p dir='rtl'>והוכיחו ממה שאמר ר&quot;א בן צדוק שהוא מבני סנאה בן בנימין, ופעם נדחה תשעה באב לעשירי משום שחל בשבת, והתענו בו ולא השלימוהו, לפי שהוא יו&quot;ט שלהם.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאלו דברי ר' ישמעאל הוכיחו דאין מביאים עומר מחו""ל?<p></p><p dir=""rtl"">ומה דחו?</p><p dir=""rtl"">ואלו ב' משניות אמרו דא""ש כהאי מ""ד?</p>"	דיליף מבחריש וקציר תשבות דקצירת העומר דוחה שביעית, ולא אמרו שיביא מחו&quot;ל.</p><p dir='rtl'>ודחו די&quot;ל דאיירי כשלא מצאו בחו&quot;ל.</p><p dir='rtl'>ולמדו כן מהמשנה דכל קרבנות הציבור והיחיד באות מחו&quot;ל חוץ מהעומר ושתי הלחם.</p><p dir='rtl'>והא דתנן בי' קדושות, דא&quot;י קדושה מסוריא שאין מביאים מסוריא עומר.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו בגמ' איך זורעים חיטים בשביעית לצורך העומר, הא אין המותר ראוי להאכל דהו""ל ספיחין, מה התירוץ?"	הו&quot;ל כעומר הבא בטומאה דאף שאין שייריו נאכלים קרב.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך נותנים מעות הקדש למגדלי השעורים לעומר, ולעוסקים בבניין ?	לווה מעות משולחני ונותן להם. ואח&quot;כ כשנשלמת המלאכה מחלל עליה מעות ופורע לשולחני.	<br>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן היתה באה פרה אדומה ושעיר המשתלח ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן לשון זהורית של שניהם ?	פרה ושעיר מתרומת הלשכה.</p><p dir='rtl'>לשון פרה מתרומת הלשכה דהיא צורך הקרבן.</p><p dir='rtl'>של שעיר המשתלח שאינו אלא סימן לכפרה, משיירי הלשכה.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן היו באים כבש הפרה ושעיר המשתלח ושאר צרכי העיר ?	לת&quot;ק הכל משיירי הלשכה.</p><p dir='rtl'>לאבא שאול כבש פרה כה&quot;ג עושה משלו.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו מותרות הוזכר דינם במשנה, (4) ומהם ?	שיירי הלשכה. ומותר שיירי הלשכה אחר שעשו בו צרכי העיר וכו'.</p><p dir='rtl'>מותר תרומת הלשכה. דהיינו מה שנשאר ממה שנתרם.</p><p dir='rtl'>מותר פירות דהיינו מה שהשתכרו ביינות שמנים וסלתות שנקחו ממותר שיירי הלשכה לר' ישמעאל. או סאה רביעית בקיבל לספק ד' בסלע והוקרו.</p><p dir='rtl'>מותר נסכים דהיינו סאה רביעית הנ&quot;ל, או בירוצי מידות.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו עושים במותר שיירי הלשכה ?	"לר' ישמעאל לוקחים יינות שמנים וסלתות ומשתכרים בהם, לר""ע אין משתכרים בשל הקדש."	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו עושים במותר תרומת הלשכה ? (3)	מח' אי ריקועי זהב לבית קה&quot;ק, או קיץ המזבח, או כלי שרת.	<br>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו עושים במותר פירות ?</p><p dir='rtl'>ומהו לא היו מודים בפירות ?	לר' ישמעאל לקיץ המזבח.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ע ור' חנניה סגן הכהנים לא הודו בפירות, והיינו אי מותר פירות הוא מה שהשתכרו במותר שיירי הלשכה ס&quot;ל דאין משתכרים בשל הקדש, ואין מותר.</p><p dir='rtl'>ואי היינו סאה רביעית, ס&quot;ל דאינו לקיץ המזבח אלא לכלי שרת.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו עושים במותר נסכים ? (2)	לר&quot;ע לכלי שרת, לר' חנניה לקיץ המזבח.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה שיעור לשון שעיר המשתלח, (לירושלמי בשקלים) ומצורע, ופרה, ומדוע ?	מצורע בשקל, דא&quot;צ לחולקו.</p><p dir='rtl'>שעיר דצריך לחולקו בסלע.</p><p dir='rtl'>פרה דצריך כובד שיפול לשריפה ב' סלעים, וי&quot;א ב' סלעים ומחצה שהם עשרה זוז.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן היה בא שכר האנשים דלהלן:</p><p dir='rtl'>מלמדי כהנים הלכות.</p><p dir='rtl'>מבקרי מומים.</p><p dir='rtl'>דייני גזילות.</p><p dir='rtl'>מגיהי ספר עזרה.</p><p dir='rtl'>נשים האורגות בפרוכת.	מתרומת הלשכה.</p><p dir='rtl'>ולרבי חונא נשים האורגות בפרוכת משל בדק הבית.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן היה בא שכר נשים האורגות בפרוכת ומדוע ?	"לשמואל מתרומת הלשכה, דהויא ככלי שרת.<p></p><p dir=""rtl"">לר' חונה מבדק הבית דס""ל דחשיב בניין משום שהיא תחת בניין.</p>"	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן היה בא מזבח הזהב, ומהיכן מזבח העולה וההיכל והעזרות, ומהיכן חוץ לעזרה ?	מזבח הזהב ממותר נסכים ככלי שרת.</p><p dir='rtl'>מזבח העולה והיכל ועזרות מבדק הבית.</p><p dir='rtl'>חוץ לעזרה משיירי הלשכה ככל ירושלים.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם הא דתניא בברייתא דמועלים באבני ירושלים, הרי הן באות משיירי הלשכה ?	אמרו דאתיא כר&quot;מ דמועלים בשיריים.</p><p dir='rtl'>והקשו דמ&quot;מ ר&quot;מ לא אמר אלא בשל שנה זו, ולא בשל שנה שעברה.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו כלים קיומם מעכב בעבודות פנים ? (3 דעות)	לר&quot;א ור&quot;י בר חנינא, מה דכתיב ביה נכח, דהיינו מנורה.</p><p dir='rtl'>לרב שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן, גם מה דכתיב ביה צלע דהיינו שולחן.</p><p dir='rtl'>לרב שמואל בר נחמן גם מאי דכתיב ביה שימה, דהיינו ארון ומזבח ופרוכת.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו דברים קיומם מעכב בעבודות חוץ ?	"לר""מ שולחן מנורה מזבח ופרוכת.<p></p><p dir=""rtl"">לחכמים כרכוב (זה הכיור) וקרן בלבד.</p>"	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' להא דחכמים אמרו דרק כרכוב וקרן מעכבי עבודה, והאמוראים הוסיפו מנורה וי&quot;א שולחן וי&quot;א עוד דברים ?	בעבודות חוץ קרן וכרכוב בלבד. בעבודות פנים כל הנך דאמרי אמוראי.	<br/>שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם המנורה מעכבת את הקרבנות? (לר""מ ולרבנן)."	"מעכבת עבודות פנים.<p dir=""rtl"">ובעבודות חוץ פלוגתא דתנאי.</p>"	שקלים דף י		ירושלמי_שקלים
